חיילים, מילואימניקים ועובדי כוחות הבטחון שנפצעו במהלך השירות או מילוי תפקידם רשאים לתבוע את משרד הבטחון לקבלת פיצויים ותגמולים, ובתנאי שהפציעה לא נגרמה כתוצאה מ"התנהגות רעה וחמורה".
למי מגישים תביעה מול משרד הביטחון?
כאשר מנהלים תביעה מול משרד הביטחון, יש להגיש בקשה לקצין התגמולים, אשר משרדו באגף השיקום שבמשרד הביטחון.
בתיק התביעה ניתן לכלול פציעות פיזיות ונפשיות, אשר נגרמו בעת מילוי התפקיד, בדרך הביתה או בדרך לעבודה/ לבסיס, וכן במהלך חופשה מאושרת. כאשר מדובר בפציעות, חבלות או מחלות שחלפו, לא זכאי התובע לקבל תגמולים. אולם, אם נקבעו לו בגין הפגיעות הללו אחוזי נכות, הוא זכאי לתגמולים בהתאם.
מתי כדאי להגיש את התביעה?
ככלל, כדאי להגיש את התביעה מול משרד הביטחון כמה שיותר קרוב למועד השחרור. על פי סעיף 18 לחוק הנכים, רק מי שמגיש את התביעה במהלך השנה הראשונה ממעוד השחרור, זכאי לקבל תגמולים שייקבעו לו החל מיום השחרור.
למרות האמור לעיל, את התביעה מול משרד הביטחון ניתן להגיש עד 3 שנים ממועד השחרור. במקרים חריגים, חוק ההתיישנות (3 שנים) לא תקף, וניתן להגיש את התביעה גם לאחר פרק הזמן הזה.
שני השלבים המרכזיים בתביעה מול משרד הביטחון
-
שלב ההכרה בפציעה
הצעד הראשון בתביעה מול משרד הביטחון הוא הגשת טופס ייעודי לקצין התגמולים. לטופס זה יש לצרף כל מסמך רפואי רלוונטי יחד עם תצהיר אודות נסיבות הפציעה. עוד יש לצרף לטופס, אישור של תנאי השירות, דו"ח פציעה ועוד. בשלב זה כדאי להיעזר בעורך דין צבא מנוסה ומקצועי. סיוע של איש מקצוע שמכיר את המערכת וכיצד היא פועלת, יסייע בניהול תקין של הליך התביעה ויגדיל באופן משמעותי את הסיכויים להכרה בפציעה ולמימוש כל הזכויות של הנפגע.
שלב ההכרה הנו שלב ארוך, ועלול להיות מייגע, שכן הוא מצריך איסוף מידע וחומר רפואי, הצגת כל טענות הנפגע, אישור מצד חוקרים באשר לנסיבות החבלה או המחלה, וידוא מול הדרג הפיקודי, קבלת חוו"ד ממומחים ועוד. בדרך כלל, בשלב זה הנפגע עסוק בשיקום ובהחלמה, ולכן כדאי להיעזר בעורך דין מקצועי, שיוכל לספק לנפגע שקט נפשי ולתת לו את הזמן שחיוני לו לצורכי טיפול, החלמה ושיקום.
מי שזקוק לטיפולים רפואיים במהלך שלב ההכרה, יכול להגיש בקשה לקצין התגמולים לצורך קבלת טיפולים שעלותם תכוסה על ידי משרד הביטחון עד לתום הליך התביעה.
במידה והנפגע טוען לרשלנות רפואית, יש לפרט את הסיבות לטענותיו. תביעות בגין רשלנות רפואית הנן מורכבות יותר, ולכן כדאי להיעזר רק בעוד נזקי גוף שמתמחה בנושא, ובתביעות מול משרד הביטחון בפרט.
מי שסורב לקבל הכרה בפציעתו על ידי קצין התגמולים רשאי להגיש ערעור.
-
וועדה רפואית
לאחר שהפציעה הוכרה על ידי קצין התגמולים, ניתן לעבור לשלב הוועדה הרפואית של משרד הביטחון, אשר במסגרתו מזמינים את הנפגע לוועדה רפואית, בה הוא נבדק על ידי רופאים ומומחים רלוונטיים, ובהתאם להחלטתם נקבעים לו אחוזי נכות ו/או אובדן כושר.
לפני מועד הוועדה חשוב להיעזר בעורך הדין שמייצג את התביעה על מנת להגיע מוכנים ככל האפשר. עורך הדין אמור להנחות את הנפגע כיצד להשיב על שאלות הרופאים, כך שתוצג תמונה מדויקת של מצבו, שתאפשר לו למצות את זכויותיו.
אם הוועדה קובעת אחוזי נכות שנעים בין 10% ל- 19%, הנפגע יהיה זכאי לתגמולים חד פעמיים. אחוזי נכות גבוהים מכך יזכו אותו בתגמולים חודשיים בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו.
במידה והחלטת הוועדה הרפואית אינה לשביעות רצונו של הנפגע, ולטענתו, מגיעים לו יותר אחוזי נכות, הוא רשאי להגיש ערעור ולבקש להיבדק על ידי וועדה רפואית עליונה של משרד הביטחון.
האם כל עורך דין נזקי גוף יכול לסייע בתביעה מול משרד הביטחון?
עורך דין המתמחה בנזקי גוף או עוד תאונות עבודה מכירים את הליך התביעה מול הביטוח הלאומי. אף על פי שיש להם ניסיון וידע רב, ההתנהלות מול משרד הביטחון מעט שונה. כדי לקבל ייצוג הולם ומקצועי ביותר ולהגדיל את הסיכויים להצליח, מומלץ להיעזר בעו"ד נזקי גוף שמכיר את מערכת משרד הביטחון וכיצד היא פועלת, כזה שהתנסה בתביעות רבות מולה והצליח לממש את זכויותיהם של לקוחותיו. זה עשוי להיות ההבדל בין אישור התביעה או שלילתה או ההבדל באחוזי הנכות שייקבעו לנפגע, וכן בתגמולים שהוא יהיה זכאי לקבל.
