אירוע המתרחש במקום העבודה כפוף לחוקי ביטוח לאומי המכתיבים את זכויות העובדים ואת חובות המעסיקים. רמת המחויבות של המעסיק בכל הנוגע למניעת תאונות והמענה להן עשויה להשתנות. אם עובד המכוסה בביטוח לאומי חווה תאונת עבודה, ייתכן שהוא לא יוכל להמשיך לעבוד. במקרים כאלה זכאי העובד לדמי פגיעה הנמשכים למשך 91 יום ונועדו לפצות על הפסדי שכר. גם אחריות המעסיק מתחילה בשלב זה ומשתנה בהתאם למשך הזמן שהעובד נעדר מהעבודה והוותק שלו בחברה.
תאונת עבודה – חובת המעסיק
החוק קובע כי כאשר מתרחשת תאונת עבודה, חובת המעסיק היא להמשיך ולשלם את שכרו של העובד עבור יום הפגיעה. במידה והפגיעה גרמה להיעדרותו של העובד במשך 12 ימים או פחות, יתחיל הביטוח הלאומי לשלם דמי פגיעה החל מהיום השלישי לאחר התאונה. עם זאת, אם ההיעדרות היא מעל 12 ימים, יקבל העובד דמי פגיעה החל מהיום שלאחר התאונה. המעסיק אינו מחויב לשלם את דמי הפגיעה ישירות לעובד; במקום זאת, הביטוח הלאומי מעביר את הסכום לעובד ולאחר מכן גובה את חלקו של המעסיק עבור 12 הימים הראשונים לתשלום. זה חל על כל המעסיקים למעט אלה של עובדי משק בית.
חשוב לציין כי המעסיק אינו רשאי לנכות מהעובד ימי מחלה או תשלומים עבור כל תקופת היעדרותו עקב הפגיעה בעבודה. העובד יכול לתבוע מהמעסיק דמי מחלה רק אם לא הגיש תביעה או אינו זכאי לדמי פגיעה מכל סיבה שהיא, וכל עוד נותרו לו ימי מחלה.
האם המעסיק צריך לסייע לעובד בהגשת תביעה לביטוח לאומי?
השאלה העולה היא, האם במקרים של תאונת עבודה חובת המעסיק לסייע לעובד בהגשת תביעת תאונת עבודה לביטוח הלאומי? כדי לענות על שאלה זו, נוכל לבחון מקרה של עובד שעבר התקף לב בעבודה ויצא לחופשת מחלה למשך חודשיים. המעביד שילם את שכרו של העובד עבור יום התאונה, 50% משכרו עבור היום השני והשלישי למחלה, ו- 100% משכרו עבור שאר הזמן. כעת מבקש העובד לתבוע את הביטוח הלאומי, והדבר מעורר תהיות לגבי חובות המעסיק.
מקרים מיוחדים בהם לא ברור האם התאונה היא תאונת עבודה
עם זאת, חשוב לציין כי התקף לב בעבודה אינו מוכר אוטומטית כתאונת עבודה, שכן חייב להיות קשר סיבתי ברור בין התקף הלב לעבודה עצמה. במילים אחרות, אותו אירוע לבבי יכול היה להתרחש מחוץ לעבודה, ולכן ייתכן שתביעת העובד עלולה להידחות. לכן, במצב זה, ייתכן שלא יהיה צורך לתבוע את הביטוח הלאומי, במיוחד אם התקף הלב לא גרם לנכות. ככזה, לא ברור האם חלה על המעסיק חובה לסייע לעובד במקרה זה.
חשוב להדגיש, שבכל סוג של תאונת עבודה, או תביעת פיצויים מביטוח לאומי, חשוב להיעזר בעורך דין לביטוח לאומי, שמתמחה בתביעות מסוג זה. ניווט בתביעות אלו עלול להיות מורכב ומסועף, ועל מנת לממש את כל זכויות העובד ולקבל את גובה הפיצויים המרבי, כדאי לתבוע עם עורך דין מנוסה.
חובת הבטיחות בעבודה מוטלת על המעסיק
בנוסף לאחריות לתאונות המתרחשות במקום העבודה, על המעסיק מוטלת חובה חוקית להבטיח את בטיחות עובדיו על ידי יצירת סביבת עבודה בטוחה ויישום אמצעי הגנה הדרושים להפחתת סיכונים וסכנות. חובת זהירות זו הינה באחריות מתמשכת, ואם אכן מתרחשת תאונה, אין להטיל את האחריות הישירה על המעסיק אם היו אמצעי זהירות נאותים.
עם זאת, אם מעסיק מפר את נהלי הבטיחות, לא מספק הכשרה או ציוד מספקים, או מאפשר לעובדים לעבוד בתנאים מסוכנים, הוא עלול להיתבע על רשלנות, ואף לשלם דמי פיצויים. המעסיק חייב ליצור סביבת עבודה בטוחה הכוללת את כל אמצעי הבטיחות הדרושים, לספק הדרכות לעובדים ולפקח באופן קבוע על ביצועי העבודה כדי לחדד את הנהלים ולמזער סיכונים.
בעוד שרמת האחריות האישית הנדרשת ממעסיק משתנה בהתאם לסוג העבודה המעורבת, חובתו למזער סיכונים וסכנות נשארת זהה. אם קיימים סיכונים גלויים, על המעסיק לספק אזהרות ותדריכים שיסייעו לעובדים להימנע מהם, ובמידה וישנם סיכונים נסתרים עליו לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים למניעת תאונות.
פיצויים לעובד בגין תאונת עבודה עקב רשלנות המעסיק
במידה ועובד נפגע עקב רשלנות המעסיק, הוא יכול לתבוע גם את המעסיק בתביעת נזיקין, אך בכל מקרה, אם תימצא גם לעובד אחריות חלקית לתאונה, רשאי בית המשפט להפחית את סכום הפיצויים בהתאם.
לסיום, למרות חובותיהם החוקיות, חלק מהמעסיקים מזניחים את אחריותם, מה שגורם לעובדים לחשוש מלדרוש את חובות המעסיק שלהם. עם זאת, מעסיקים אינם יכולים פשוט להתעלם מאחריותם ולהשאיר לעובדים להתנהל מול הביטוח הלאומי ובית המשפט באופן עצמאי, במיוחד כאשר לא מילאו כראוי את חובות הבטיחות שלהם. במקרים כאלה, אחריות המעסיק כוללת מילוי טפסים נדרשים ותשלום אגרות.
