תפריט
מדובר בתאונה שהינה גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה. לגבי תאונת העבודה – על מנת להגיש תביעה לביטוח לאומי יש להחתים את המעסיק על שני מסמכים – למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה (טופס בל/250) וטופס תביעה להכרה בתאונת עבודה ותשלום דמי פגיעה (טופס בל/211).
לגבי תאונת הדרכים – יש לאסוף תיעוד הכולל אישור משטרה, פוליסת ביטוח, רשיון נהיגה בתוקף ורשיון רכב.
לגבי שתי התביעות חשוב לאסוף תיעוד רפואי מלא.
חשוב לציין בפנייה לרופא שהפגיעה הינה תוצאה של תאונת עבודה/ תאונת דרכים.
תשלום המשולם לעובד או עצמאי שנפגע בתאונת עבודה. התשלום משולם עבור תקופה מקסימלית של 91 יום לאחר הפגיעה, בתקופה בה המבוטח אינו עובד ואינו יכול לעבוד, ובכפוף לאישורים רפואיים.
תקנה בתקנות הביטוח הלאומי המאפשרת להגדיל את דרגת הנכות הצמיתה של מבוטח שנפגע בתאונת עבודה, אם הפגיעה גרמה לו לירידה בכושר ההשתכרות.
כן. מבוטח שנפגע בתאונת עבודה ונקבעו לו שיעורי נכות זמנית זכאי להגיש בקשה להכרה כ"נכה נזקק". אם התביעה תאושר תהיי זכאית לתשלום גמלת נכות בשיעור של 100% בתקופה שבה אינך עובדת ואינך מסוגלת לעבוד.
באפשרותך להגיש תביעה להחמרת מצב לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי. לשם כך, עליך לפנות לרופא מוסמך כדי לקבל אישור לפי תקנה 36 (ניתן לברר בקופת החולים אליה את שייכת אילו רופאים מוסמכים לתת אישורים כאמור).
עם קבלת האישור תוכלי להגיש תביעה לפי טופס .
שימי לב שהתביעה להחמרת מצב נידונה בדרך כלל מהיום בו היא מוגשת לביטוח הלאומי, ולפיכך כדאי להזדרז בהגשתה.
תקנה 37 מאפשרת לביטוח הלאומי לבדוק מחדש מבוטחים שהוכרו כנפגעי עבודה ונקבעה להם דרגת נכות צמיתה.
בדרך כלל ביטוח לאומי יזמן מבוטחים לבדיקה לפי תקנה 37 אם הם מקבלים גמלת נכות מעבודה ורופא של המוסד סבור שחל שיפור במצבם.
ככל שהתקף הלב נגרם כתוצאה מאירוע חריג בעבודה (ויכוח חריף, פיטורים, מאמץ פיזי חריג וכיו"ב) הוא יכול להיות מוכר כתאונת עבודה. במקרה כזה, ועדה רפואית של ביטוח לאומי תקבע לך נכויות זמניות ונכות צמיתה, בהתאם לחומרת הפגיעה.
ככלל, עבודה "לחוצה" לא מאפשרת הכרה במחלת הסכרת כתאונת עבודה. לעומת זאת, אם אירע אירוע חריג בתקופה שקדמה להתפרצות מחלת הסכרת (על סיבוכיה האפשריים, ככל שישנם) כי אז ניתן יהיה לבקש הכרה במחלת הסכרת כתאונת עבודה.
תוכלי לבקש הכרה בפיברומיאלגיה כתאונת עבודה ונגרמה כתוצאה מחבלה ו/או כתוצאה מאירוע של דחק נפשי בעבודה.
הביטוי מחלת מקצוע משמש לסוג אחר של ליקויים, המפורטים בתקנות הביטוח הלאומי.
בשנת 2005 שונה החוק לגבי הכרה במבוטחים החשופים לרעש במקום עבודתם, והתווסף לחוק סעיף 84א שמגביל מאוד את היכולת להגיש תביעה.
הסעיף החדש דורש, מעבר להוכחת חשיפה לרעש מזיק, פנייה לביטוח הלאומי תוך 12 חודשים מהיום שאובחנה לראשונה ירידה בשמיעה, וירידה של 20 דציבלים לפחות בתדירויות הדיבור (500, 1000 ו- 2000 הרץ).
הביטוי טנטון משמעו צפצופים או רעש תמידי באוזניים. טנטון יכול להקנות נכות של עד 10%, ככל שמוכח קשר סיבתי בין קיום הטנטון לחשיפה לרעש מזיק בעבודה.
בענף נכות כללית נדרשים שני תנאים מצטברים כדי להיות זכאי לקצבה. התנאי הראשון – נכות רפואית בשיעור מתאים: 50% לפחות למי שמוגדרת כ"עקרת בית"; ו-40% או 60% לפחות (בהתאם לסעיפים שנקבעו) לשאר המבוטחים.
התנאי השני – צמצום יכולת ההשתכרות בשיעור של 50% לפחות (דרגת אי – כושר). דרגת אי הכושר נקבעת ע"י פקיד תביעות או על ידי ועדת אי כושר. הדרגה משקפת את הפגיעה ביכולת ההשתכרות של המבוטח, וזאת בהתאם למספר פרמטרים: גובה הנכות הרפואית, גיל, נסיון תעסוקתי וכיו"ב.
1. יש לי בעיות ברגליים ואני מתקשה בהליכה. האם אני זכאי לקצבת ניידות מביטוח לאומי?
2. הייתי בוועדה רפואית לעניין ניידות והיא קבעה לי נכות בשיעור של 40%. מה מגיע לי מביטוח לאומי?
דרגת הנכות בענף נכות כללית נקבעת בהתאם לספר המבחנים של ענף נפגעי עבודה. ישנם מספר ליקויים שהביטוח הלאומי סבור שהם חסרי משמעות תפקודית ועל כן הם אינם נלקחים בחשבון בעת קביעת הנכות המשוקללת בענף נכות כללית.
